אימון אישי לחיים - מוסר השכל להגשמת חזון האישיות 

פעם אחת לפני שנים רבות חי לו בעיירה קטנה פלוני בשם- חי,
לאדון חי הייתה אישה טובה העונה לשם חיה, ובן נפלא בשם-
חיים. יום אחד פרצה שריפה בביתם, השוכן בקומה השלישית,
בעת בה כל דיירי הבית מלבד חי, שהו מחוץ לכותלי הדירה...
בלית ברירה ניסה חי להיחלץ ולברוח במורד המדרגות, אך -
הכניסה לבניין נחסמה במפולת קירות אדירה, אשר השאירה-
בידיו את ברירת המחדל היחידה- לעלות לראש הבניין ולזעוק-
בכל כוחותיו לעזרה... כעבור זמן מה, הגיעה צוות חילוץ-
לאתר האירוע. בתחילה, ביקשו ממר חי לקפוץ היישר אל-
תוך יריעת ההצלה שנפרשה ע"י צוות המצילים לרגלי המבנה...
אך זה האחרון, סרב באומרו: "רק האלוהים יהיה בעזרי"...
לאחר זמן קצר נשלח מטוס לחלצו כשכבל משתלשל מפתחו,
וחי שוב בשלו, שליו ובטוח באלוהיו אשר- "איתו באש ובמים"...
לאחר כחצי שעה מתחילת האירוע, מלווה במלאך גבריאל-
נכנס חי, חיוור כסיד, הלום מורא ותדהמה, בשערי גן העדן,
ושאל: "מדוע אלוהים לא היה בעזרי, שהרי את כל ימיי-
הקדשתי לעבודת האל?..." תשובת גבריאל המלאך, הפתיעה-
אף אותו: "אלוהים שלח אליך את כל העזרה- שיכולה-
להתקבל בקרב צדיק כמותך, מדוע והכיצד סירבת לקבלה?..."


--**--**--**--**--**--**--**--**--**--**--**--**--**--**--**


כל אחד ואחת מאתנו מבקש עזרה בכל יום מהאל... בין,
אם במכוון ובין אם לאו... והאל אוהב אותו, לפחות באותה
המידה, כאחר... אך הפחדים והחששות, הנובעים מהתנסויותינו-
בעבר, מרחיקים אותנו, מקבלת- "מיניי מתנות מהשמיים" אשר
נשלחות אל חיינו, בצורות שונות, משונות, ובלתי צפויות בעליל,
בחלק לא מבוטל מהוויות חיינו, במשך שגרת היום יום החלקלקה,
והכאובה כל כך- לעתים תכופות...

--**--**--**--**--**--**--**--**--**--**--**--**--**--**--**

לימדו לקבל באהבה, את אותם החבלים הנשלחים אליכם משמיים...
והטמיעו בלבבכם: "אי שם ישנו מישהו שדואג לעתידכם, כאן ועכשיו"...
אל תאמרו: "לא לחבל הזה פיללתי וייחלתי..."
האמינו שייתכן וזהו אותו 'חבל הטבור המצופה כ"כ שיקשור' אתכם
למטרות ולשאיפות, אליהן תמיד קיוויתם בעומק נפשותיכם התוהות
והמייחלות... בחרו לאחזו, וקרבוהו אל קרביכם, בדרככם אתם, כלפי
עולמות מלאי: טוהר יושר ואושר...
גם אם לעתים יגיע לחייכם חבל שנראה 'כפוצע' במגעו, ממבט ראשון...
זכרו: "אל תסתכלו בקנקן"... וחושו בנפשותיכם שהדבר שיימצא בתוכו
עשוי, בהפתעה גמורה ומוחלטת, להתברר תוך זמן מה, כאור המפלח
קצה מנהרת "נפשותיכם התוהות"...


בשפעת מאורות ואהבות-

נפשי שלי-
אל נשמתכם הזכה...

איל.